זגורי נ' לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ביום 24/4/13 , לפיו התקבלה תביעתו של התובע והנתבעת חוייבה לשלם לתובע סך של 20,000 ₪, וכן הוצאות בית משפט בסך של 400 ₪.

2.הנתבעת בבקשתה, אשר הוגשה ביום 1/5/13, ואשר נתמכה בתצהיר, טענה כי עקב טעות משרדית ותקלה פנימית ארגונית נמחק מועד הדיון אשר היה קבוע בתיק דנא מיומנה. לטענתה, עקב היותה ארגון גדול, דברים מסוג זה עלולים לקרות. בקשתה לדחיית מועד הדיון הוגשה כאמור במועד הנקוב בחוק. הבקשה הועברה לתגובת התובע עד ליום 15/5/13. עד כה טרם הוגשה לתיק תגובתו, ומשכך, ועם חלוף המועד, תינתן החלטה.

3.בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק, או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק יש לעמוד על טעמי אי-ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, כמו גם שיש לעמוד על תום ליבו של המבקש. לנגד זאת, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ועל כן שומה על מבקש ביטול פסק הדין להגיש בקשתו במועד הקבוע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 [להלן: "התקנות"], דהיינו בתוך 7 ימים ממועד שנודע לו על פסק הדין.

4.עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, מעלה כי אישור המסירה בדבר מועד הדיון סרוק כדין והגיע לידי הנתבעת. לצד זאת, הנתבעת לא הכחישה זאת כלל ועיקר, אלא טענה

ל-"טעות אנוש" אשר עלולה לקרות בארגונים גדולים מסוגה, לטענתה. אמירה זו הינה כללית למדי, ולא הובהר באופן מספק מהו פשר אותה טעות, ולא ברור עדיין איך קרתה היא בפועל. אי הגעת הנתבעת הוביל למתן פס"ד בהעדר, וכפועל יוצא לאובדן זמן שיפוטי יקר, ובית המשפט מביע מורת רוח מאי התייצבות הנתבעת לדיון.

5. על אף זאת, ולפנים משורת הדין, ולאחר ששקלתי את האינטרסים השונים של הצדדים, אני סבורה שיש לאפשר לנתבעת להוכיח את טענותיה בבית המשפט ולאפשר לה את יומה, תוך חיובה בתשלום הוצאות התובע בסך 400 ₪ , לצורך המשך ניהול ההליך, כפי שהוטל עליה במסגרת פסק הדין שניתן. התשלום כאמור יבוצע עד ליום 30/6/13.

6.לאחר ביצוע תשלום ההוצאות לתובע, יבוטל פסק הדין מיום 24/4/13 והתיק ייקבע בשנית להוכחות.

7.היה והנתבעת לא תשלם את ההוצאות ולא תבצע את ההפקדה במועד שקבעתי, תבוטל החלטה זו, ופסק הדין יוותר על כנו.

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.